לדלג לתוכן

מיכאל איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל איתן
ח"כ מיכאל איתן בתערוכת ויקיפדיה בכנס איגוד האינטרנט 2008
ח"כ מיכאל איתן בתערוכת ויקיפדיה בכנס איגוד האינטרנט 2008
ח"כ מיכאל איתן בתערוכת ויקיפדיה בכנס איגוד האינטרנט 2008
לידה 6 במרץ 1944
י"א באדר ה'תש"ד
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 8 בנובמבר 2024 (בגיל 80)
ז' בחשוון ה'תשפ"ה
רמת גן, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, הליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת
www.miki.org.il
שר המדע והטכנולוגיה ה־10
9 ביולי 199713 ביולי 1998
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
13 באוגוסט 19845 בפברואר 2013
(28 שנים)
כנסות 1118
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ה־16
17 ביולי 200217 באפריל 2006
(3 שנים)
יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה ה־17
18 באוגוסט 200824 בפברואר 2009
(191 ימים)
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל (מיקי) איתן (6 במרץ 1944, י"א באדר ה'תש"ד8 בנובמבר 2024, ז' בחשוון תשפ"ה) היה פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל מטעם הליכוד.

נולד כמיכאל איתן הירשפרונג לישראל מאיר בן צבי הירשפרונג, סוחר ותעשיין, ועו"ד אסתר ניחא הירשפרונג, שעלו לישראל מפולין. בהמשך השמיט את השם הירשפרונג והפך את "איתן" לשם משפחתו. סיים לימודיו בתיכון עירוני ה' בתל אביב. ב-1963 התגייס לצה"ל, שירת כמש"ק בחיל החימוש ובמילואים כחייל בגדוד חי"ר.

בסוף שנות ה-60 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, אותם לא סיים. שם החל בפעילות פוליטית בתא חירות-גח"ל יחד עם רוני מילוא ומיכאל קליינר. התא זכה בבחירות לאגודת הסטודנטים, דבר הנחשב לנדיר לתא ימני בתל אביב, ואיתן ויתר על ראשות האגודה לקליינר.[1] במסגרת פעילותו התעמת איתן עם אנשי מצפן,[2] פעל נגד זיהום חופים[3] ובעניינים סטודנטיאליים.[4]

בשנים 19711984 היה פעיל ציבורית בין היתר כיועץ ראש עיריית תל אביב לענייני רווחה (1974–1979)[5] ובהמשך גם בתנועת הליכוד כמרכז דור ההמשך במפלגה.[6] בתקופה זו, צעירי הליכוד בראשותו (1979–1982) קידמו את בנייתו של יישוב חדש בשם כוכב יאיר כחלק מיישובי הכוכבים (הקמת שבעה יישובים ממערב לקו הירוק, בסמוך לו).

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 נבחר לראשונה לכנסת ה-11 וכיהן כחבר הכנסת ברציפות עד 2013. בכנסת ה-11 היה חבר בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת הכנסת. איתן היה ממבקריו החריפים של היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, כנגדו טען שהוא מונע משיקולים פוליטיים בהעמדה לדין של אנשי ימין, תוך העלמת עין מעבירות של אנשי שמאל, ודרש ממנו להתפטר.[7][8] איתן אף הגיש תלונה במשטרה נגד זמיר על חשיפת סודות מדינה בפרשת קו 300.[9]

בכנסת ה-12 כיהן בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת והקים את שדולת חזית ארץ ישראל שבמסגרתה סייע רבות להתיישבות ביש"ע. בכנסת ה-13 המשיך לכהן בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, וכמו כן כיהן כממלא מקום יושב ראש סיעת הליכוד, וכמתאם האופוזיציה בכנסת. בכנסת ה-14 כיהן כיושב ראש סיעת הליכוד-גשר-צומת ויושב ראש הקואליציה, וכן כיהן כחבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכלכלה. באמצע ימיה של כנסת זו, כחצי שנה לאחר התפטרותו של זאב בנימין בגין ולאחר שהושג הסכם רוטציה עם סילבן שלום, ב-9 ביולי 1997, מונה לשר המדע והטכנולוגיה בממשלת ישראל העשרים ושבע, וכיהן בתפקיד עד 13 ביולי 1998.[10] מאותו היום ועד תום ימיה של ממשלת נתניהו כיהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה.

חזרה לפעילות כחבר כנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן מזוהה בין השאר עם תחום המחשבים והאינטרנט ופעל לקדם את שילוב שתי הטכנולוגיות הללו במערכת השלטונית, הפוליטית והציבורית בישראל. הוא היה מהח"כים הראשונים שהקימו לעצמם אתר אינטרנט, שבאמצעותו יכלו אזרחים לקיים עמו קשר ולשלוח לו תלונות, בקשות והצעות.

החל מאמצע הכנסת ה-15 כיהן כיושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בה פעל בנושאים רבים, בין השאר במלחמה בשחיתות והכנת תשתית לחוקה לישראל.

בכנסת ה-16 פעל רבות בנושא תוכנית ההתנתקות, ולמרות תמיכתו בתוכנית דאג להגן על זכויותיהם של מפגינים ממתנגדי ההתנתקות ושל המפונים, שלדידו נפגעו מהניסוח של "חוק פינוי-פיצוי" ומהיחס המפלה של מערכת המשפט. בין השאר, היה מהראשונים להפריך את הטענה שבכפר דרום נשפכה חומצה על ידי המתבצרים במקום, בניגוד לדיווחי המשטרה והתקשורת. טענתו אוששה אחר כך על ידי בית החולים.[11] יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, ציין אותו כאחד הח"כים המצטיינים של כנסת זו.

בכנסת ה-17 כיהן כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כשהחליף את זבולון אורלב בתפקיד.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-16 ברשימת הליכוד לכנסת. במשך החודש הראשון לכהונת הכנסת ה-18 מילא איתן את תפקיד יושב ראש הכנסת עד לבחירתו של רובי ריבלין לתפקיד זה, ב-30 במרץ 2009.

איתן מחזיק בשיא, כמי שנשא את הנאום הארוך ביותר בתולדות הכנסת, בעת שנימק את הסתייגויותיו לתקציב המדינה לשנת 1993. איתן עמד על דוכן המליאה במשך 10 שעות ו-7 דקות, ובאורח נדיר עסק רובו של הנאום בנושא הנדון - תקציב המדינה.

שר בממשלת נתניהו השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל איתן בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר

עם הקמת הממשלה ה-32 בראשותו של בנימין נתניהו, מונה איתן לשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן בממשלות ישראל.

מבין שרי הממשלה, התבלט איתן בעשייה במשרדו. הוא פרסם לציבור את תלוש המשכורת שלו והיומן שלו כשר,[12] קידם תוכנית להצגה נהירה של תקציב המדינה לאזרחים,[13] הקים אתר חדש המציג סטטיסטיקות עדכניות על מצבה של ישראל,[14] ויזם אפשרות למעקב פשוט אחרי המלצות ועדת טרכטנברג.[15] בשנת 2012 קפצה ישראל למקום ה-16 בטבלת הממשל הזמין של האו"ם, עלייה של 10 שלבים מהדירוג הקודם שפורסם בשנת 2010. הארגון העניק לישראל פרס מיוחד על התקדמותה בנושא, אותו קיבל איתן בשם המדינה, ונכתב עליה כי ישראל שיפרה את פיתוח שירותי הממשל הזמין שלה והפכה למדינה המובילה במערב אסיה."[16]

בעת הדיון בממשלה על המלצת שר הביטחון, אהוד ברק, למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל, היה איתן השר היחיד שהתנגד למינוי, עקב חשדות לעברות תכנון ובנייה הנוגעות לנחלת בני הזוג גלנט במושב עמיקם.[17] אף שהממשלה אישרה את המינוי, הוא בוטל לאחר חודשים אחדים עקב חשדות אלה.

לאחר שיו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, וראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הודיעו על ריצה משותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה תחת רשימה בשם "הליכוד ביתנו" היה איתן האישיות הבכירה ביותר משתי המפלגות שהתנגדה למהלך. הוא קרא לו "חיסול הליכוד" והחל לאסוף חתימות של חברי מרכז המתנגדים לה במטרה לקיים הצבעה חשאית.[18] על אף שהשיג 450 חתימות, יותר מהמספר הדרוש לקיום הצבעה חשאית, נערכה הצבעה גלויה באופן חפוז בעקבות עתירה של ועדת הבחירות של המפלגה. בהצבעה זאת אושר האיחוד ברוב גורף.[19]

איתן לא נכנס לכנסת ה-19 בשנת 2013 בשל אי-הצבתו במקום ריאלי בבחירות המקדימות של הליכוד, זאת לאחר 28 שנות כהונה רצופה בכנסת.[20]

איתן נודע כבעל עמדות ליברליות בליכוד. בין השאר התנגד לשימוש בעונש מוות ולהטלת חובת רישיון על המבקשים להיות עיתונאים.[21]

בשנת 1988 עמד בראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, אולם עם השנים הוא נהיה לסמן יוני בליכוד. הוא היה בין הבודדים שתמכו בתוכנית ההתנתקות שלא פרשו מהליכוד כדי להקים את מפלגת קדימה. בתחילת 2010 ביקר את ההקמה מחדש של שדולת ארץ ישראל בכנסת והשתתף בכינוס של יוזמת ז'נבה בו אמר ש"עכשיו לדבר על ארץ ישראל השלמה זו רמאות".[22]

בשנת 2005, בעקבות פסיקת בג"ץ שביטלה את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי במסגרת בפרשת ההצבעות הכפולות, ביקר איתן את התערבות בית המשפט בנושא כשטען כי "בג"ץ הצטרף למסע הדה-לגיטימציה שחוגים מסוימים מנהלים נגד הכנסת. זו עליית מדרגה באקטיביזם של בית המשפט נגד הכנסת שעלול להוביל לעימות".[23]

תמך וסייע רבות לפרויקטי הממשל הזמין השונים של הסדנא לידע ציבורי, בהם תקציב פתוח ופרויקט מעקב טרכטנברג[24] בתפקידו כשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור. לאחר סיום תפקידו נטען שפעילות הממשלה בנושא דעכה[25].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בספטמבר 2019, הודיע איתן כי לראשונה לא יצביע למפלגת הליכוד.[26]

איתן היה גרוש ואב לשלוש בנות. התגורר במשך שנים רבות בכוכב יאיר, שהוא גם בין מקימיו. בינואר 2008 עבר להתגורר בשדרות בה גר עד שנת 2012. תחילה תכנן להתגורר בה במשך שנה, כאות הזדהות עם העיר ותושביה, אך בחר להמשיך להתגורר בה במקביל למגוריו במרכז הארץ. התגורר ברמת גן ביחד עם בת זוגו, פרופ' קרין נהון.

בשנת 2017 חלה במחלת פרקינסון. בשנת 2021 עבר ניתוח גירוי מוחי עמוק שהביא לשיפור רב במצבו הבריאותי.[27]

איתן נפטר ב-8 בנובמבר 2024, בגיל 80.[28]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל איתן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דורון סוסליק, בחירות סטודנטים נוסח תל אביב, דבר, 28 במאי 1970
  2. ^ דן מירקין, הנתבעים צעקו - משפט אשדוד נדחה, מעריב, 27 במאי 1969
  3. ^ סטודנטים הפגינו בת"א נגד זיהום מי הים, דבר, 11 ביולי 1971
  4. ^ דורון סוסליק, לאחר פריצת לילה למפעל השכפול, דבר, 24 בינואר 1971
  5. ^ בזבוז כספי משלם המיסים, דבר, 20 באוקטובר 1975
  6. ^ מרכז תנועת החירות לימין מאמצי השלום של הממשלה, דבר, 30 במרץ 1978
  7. ^ יהושע ביצור, בהחלטות פרופ' זמיר יש שיקולים פוליטיים - שיתפטר, מעריב, 20 בנובמבר 1985
  8. ^ מיכל קפרא, עת הזמיר הגיע, מעריב, 6 בדצמבר 1985
  9. ^ יהושע ביצור, הוגשה תלונה במשטרה נגד זמיר, מעריב, 18 ביוני 1986;המשך
  10. ^ בשל הסכם רוטציה בינו לבין סילבן שלום (מקור: הערך עליו ב"הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל)
  11. ^ [1], גדעון אלון, ח"כ איתן למזוז: בטל עשרות אישומים נגד מתנחלים, באתר הארץ, 21 בינואר 2006
  12. ^ מיכאל איתן מציג: כך נראה תלוש משכורת של שר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2009
  13. ^ עודד ירון, תקציב המדינה - זמין ברשת ובקוד פתוח, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
  14. ^ צבי זרחיה, אתר חדש יציג נתוני סטיסטיקה עדכניים של המדינה, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2012
  15. ^ עודד ירון, האתר שיעזור לכם לעקוב אחרי יישום דו"ח טרכטנברג, באתר הארץ, 11 ביולי 2012
  16. ^ עומר כביר, האו"ם: ישראל במקום ה-16 בממשל זמין - לפני גרמניה ויפן, באתר כלכליסט, 25 ביוני 2012
  17. ^ קלמן ליבסקינד, איתן: "גלנט רמס את החוק ברגל גסה", באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2010
  18. ^ פנחס וולף‏, היוזמה של השר איתן: סיכול האיחוד עם ישראל ביתנו, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2012
  19. ^ פנחס וולף‏, כך פעלו מנגנוני הליכוד לסיכול ההצבעה החשאית, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2012
  20. ^ לירון מרוז‏, רשימת הליכוד: מהפכה וכאב ראש לנתניהו, באתר וואלה, 27 בנובמבר 2012
  21. ^ יהושע ביצור, אין להתנות את חופש הכתיבה בקבלת רישיון, מעריב, 31 בדצמבר 1985
  22. ^ יוסי ורטר, השר מיכאל איתן בכנס יוזמת ז'נבה: לדבר על "ארץ ישראל השלמה" זו רמאות, באתר הארץ, 8 בפברואר 2010
  23. ^ אסף מידני, ‏מה יש לך מגורולובסקי, באתר גלובס, 9 במרץ 2005
  24. ^ עודד ירון, תקציב המדינה - זמין ברשת ובקוד פתוח, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
  25. ^ עומר כביר, gov.גורנישט.www: ממשלת נתניהו ה-3 נטשה את האינטרנט, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2014
  26. ^ טל שלו‏, השר לשעבר מיכאל איתן: "לראשונה בחיי לא אוכל להצביע לליכוד", באתר וואלה, 12 בספטמבר 2019
  27. ^ ציון נאנוס, ‏השר לשעבר מיכאל איתן על התקופה הקשה בחייו: ההתמודדות עם הפרקינסון - והניתוח ששינה הכול, באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2021
  28. ^ חזקי ברוך, השר לשעבר מיכאל איתן הלך לעולמו בגיל 80, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2024